תקרות- כיפה
21.12.14
כיפה היא מבנה אדריכלי בצורת קליפה של חצי כדור המשמש לקירוי של חללים. צורה זו היא למעשה מעטפת דקה של הצורה הגאומטרית הנקראת "כיפה". המונח "כיפה" מתייחס אמנם לצורה זו, אך קיימות כיפות גם בצורות שונות המקורבות לצורה של חצי כדור או מזכירות אותה.
כיפות מקרות בדרך כלל חללים גדולים ובעלי חשיבות טקסית, כגון חלל מרכזי של בית תפילה או מבנה ציבור כלשהו. כיפות רבות נבנו מעל חללי תפילה מרכזיים של בתי כנסת, כנסיות (בעיקר ברחבי האימפריה הביזנטית ובכנסיות אירופיות מתקופות הרנסאנס והבארוק) ומסגדים ברחבי העולם המוסלמי. גם מבני ציבור אזרחיים משתמשים בכיפות לקירוי של חללים משמעותיים, כגון אולמות של ספריות, היכלי כנסים, אולמות מליאה של בתי מחוקקים, היכלי ספורט גדולים ועוד.
שימוש במבני כיפה נעשה באזור עמק האינדוס והודו כבר באלף הראשון לפנה"ס, אך את טכנולוגיית הבנייה של כיפות קשיחות אמיתיות המציאו ופיתחו הרומאים בתחילת המאה ה-2 לספירה. האדריכלות הביזנטית עשתה שימוש רב בכיפות, בגדלים ובצורות שונות. כיפת הפנתיאון הייתה הכיפה הגדולה ביותר בעולם עד המאה ה-15, והיא עומדת שלמה לגמרי עד היום.
האדריכלות הביזנטית עשתה שימוש רב בכיפות, בגדלים ובצורות שונות. סגנונות הכיפות הביזנטיות התפתחו מאוחר יותר לסגנונות כיפות שונים שאפיינו את האדריכלות האסלאמית וסגנונות מזרח אירופיים שונים.
באירופה המערבית של ימי הביניים לא נעשה שימוש רב בכיפות, אלא היה נהוג לבנות קמרונות וצריחים בכנסיות ובמבני הציבור החשובים. במהלך ימי הביניים פרחה האדריכלות האסלאמית במזרח הקרוב, ונבנו מבנים רבים בעלי כיפות גדולות ומפוארות.
לשימוש בכיפה יתרונות רבים:
העדר עמודי תמיכה יוצר חלל נוח לשימוש
מניעת קרינה ישירה על משטח הגג בשל הצללה חלקית עקב תזוזת השמש
הרגשת הוד, בטחון וחמימות לנוכח בתוך החלל
תחושת שלטון שמיים במבני דת (לעיתים הודגש על יד צבע כחול וכוכבים מצוירים)
מבנה מרשים ומושך תשומת לב למתבונן מבחוץ
חסרונות
בניה מסובכת יחסית מבחינה הנדסית
מגבלת מפתח
כיפת הסלע/כיפת הזהב-
קוטרה הפנימי של הכיפה הוא 20.3 מטר, וגובהה מעל פני הקרקע כמעט זהה – 20.48 מטר. נתונים אלה דומים מאוד לאלה של כיפת כנסיית הקבר- נראה שלא במקרה, ושבהקמת בכיפה הייתה כוונה להוות משקל נגד לממדיה של כיפת הכנסייה.
מסגד
כיפה באהיים
כנסיה
בית כנסת חורבה ירושלים
21.12.14
כיפה היא מבנה אדריכלי בצורת קליפה של חצי כדור המשמש לקירוי של חללים. צורה זו היא למעשה מעטפת דקה של הצורה הגאומטרית הנקראת "כיפה". המונח "כיפה" מתייחס אמנם לצורה זו, אך קיימות כיפות גם בצורות שונות המקורבות לצורה של חצי כדור או מזכירות אותה.
כיפות מקרות בדרך כלל חללים גדולים ובעלי חשיבות טקסית, כגון חלל מרכזי של בית תפילה או מבנה ציבור כלשהו. כיפות רבות נבנו מעל חללי תפילה מרכזיים של בתי כנסת, כנסיות (בעיקר ברחבי האימפריה הביזנטית ובכנסיות אירופיות מתקופות הרנסאנס והבארוק) ומסגדים ברחבי העולם המוסלמי. גם מבני ציבור אזרחיים משתמשים בכיפות לקירוי של חללים משמעותיים, כגון אולמות של ספריות, היכלי כנסים, אולמות מליאה של בתי מחוקקים, היכלי ספורט גדולים ועוד.
שימוש במבני כיפה נעשה באזור עמק האינדוס והודו כבר באלף הראשון לפנה"ס, אך את טכנולוגיית הבנייה של כיפות קשיחות אמיתיות המציאו ופיתחו הרומאים בתחילת המאה ה-2 לספירה. האדריכלות הביזנטית עשתה שימוש רב בכיפות, בגדלים ובצורות שונות. כיפת הפנתיאון הייתה הכיפה הגדולה ביותר בעולם עד המאה ה-15, והיא עומדת שלמה לגמרי עד היום.
האדריכלות הביזנטית עשתה שימוש רב בכיפות, בגדלים ובצורות שונות. סגנונות הכיפות הביזנטיות התפתחו מאוחר יותר לסגנונות כיפות שונים שאפיינו את האדריכלות האסלאמית וסגנונות מזרח אירופיים שונים.
באירופה המערבית של ימי הביניים לא נעשה שימוש רב בכיפות, אלא היה נהוג לבנות קמרונות וצריחים בכנסיות ובמבני הציבור החשובים. במהלך ימי הביניים פרחה האדריכלות האסלאמית במזרח הקרוב, ונבנו מבנים רבים בעלי כיפות גדולות ומפוארות.
לשימוש בכיפה יתרונות רבים:
העדר עמודי תמיכה יוצר חלל נוח לשימוש
מניעת קרינה ישירה על משטח הגג בשל הצללה חלקית עקב תזוזת השמש
הרגשת הוד, בטחון וחמימות לנוכח בתוך החלל
תחושת שלטון שמיים במבני דת (לעיתים הודגש על יד צבע כחול וכוכבים מצוירים)
מבנה מרשים ומושך תשומת לב למתבונן מבחוץ
חסרונות
בניה מסובכת יחסית מבחינה הנדסית
מגבלת מפתח
כיפת הסלע/כיפת הזהב-
קוטרה הפנימי של הכיפה הוא 20.3 מטר, וגובהה מעל פני הקרקע כמעט זהה – 20.48 מטר. נתונים אלה דומים מאוד לאלה של כיפת כנסיית הקבר- נראה שלא במקרה, ושבהקמת בכיפה הייתה כוונה להוות משקל נגד לממדיה של כיפת הכנסייה.
מסגד כיפה באהייםכנסיהבית כנסת חורבה ירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה